האם יש דרך לאכול כרובית או ברוקולי?

יש דרך לאכול כרובית וברוקולי?
הברוקולי והכרובית הם ירקות האהובים על אנשים רבים. הם עשירים בויטמינים ובמינרליים, ובקיצור, פשוט - בריאים!

כמובן שגם מבחינה קולינארית הם נחשבים כירקות מאד מיוחדים.

עם כל זה, לצערנו, ירקות אלו אהובים מאוד גם על שלל יצורים קטנטנים שאנו נמנעים מאכילתם, כדוגמת תריפסים, כנימות, זחלי פרפרים, זחלי פרודניה ואקריות. ובל נשכח שעל אף קוטנם, איסור אכילתם חמור פי 5 מאכילת חזיר!

בשונה מירקות עלים אחרים שאפשר לבדוק אותם ולנקותם, התפרחת בברוקולי ובכרובית אינה מאפשרת ניקיון יעיל של העלים בשום דרך שהיא. התפרחת בנויה מאלפי פרחים זעירים היוצאים ממאות גבעולים ומעשרות ענפים, וכולם יחד משמשים כר נרחב ומקום מסתור ומחבוא לחרקים השונים.

גם לאחר השרייה במי סבון, בחומץ או במי מלח, וגם לאחר בישול, הבהוב על האש או ניעור של הירק, עדיין נשארים עשרות ואף מאות חרקים שלמים, וכאמור לעיל, באכילה של כל אחד ואחד מהם עוברים על חמישה איסורי תורה.

מבחינה מעשית, הברוקולי והכרובית הנמצאים בשוק נגועים מאוד ואסור להשתמש בהם בלא בדיקה מדוקדקת - דבר שאינו מעשי בפועל.

במה כן אפשר להשתמש?
כדאי לציין את חברות "עדן", "בטעם", נצר מהדרין" ו"גלאט פרוסט" המשווקות ברוקולי וכרובית קפואים. הירק שלהן נקי בוודאות מחרקים ואפשר להשתמש בו ללא חשש וללא בדיקה.

לעומתן, הירק הקפוא שמשווקות חברות "סנפרוסט", "מילוטל" ו"פרי הגליל" אינו נקי לגמרי מחרקים. הוא עובר טיפולים מיוחדים בזמן הגידול ובזמן העיבוד, ואחוז קטן מהתוצרת נבדק בבדיקה קפדנית ומיומנת לפני השיווק. במידה ואכן רמת הנגיעות בבדיקת המדגם לא עולה על 5% מהירק, הירק מקבל אישור לשווקו ברמת כשרות רגילה (ולא ברמת מהדרין). 

עדיין יש לשאול, כיצד אפשר לכתוב על מוצר שהוא "כשר" אם יתכן מאוד שיש בו חרקים?
התשובה לכך היא שלדעת חלק גדול מהפוסקים אין חובה לבדוק את הירק לפני האכילה אם ידוע שאחוז הנגיעות שבו קטן מאוד, ומציאות החרקים מוגדרת בו כ"מיעוט שאינו מצוי". ואכן, בשנים האחרונות אחוז הנגיעות בירקות ששיווקו החברות הללו היה נמוך מאוד, מתחת ל-5%, ובכל זאת, הרב ויטמן התייחס לכך (במאמר שפרסם על ירקות של חברת "סנפרוסט") ולדעתו, סדרי ההשגחה והטיפולים המתבצעים בחברות הללו אכן מניבים תוצרת שהיא ללא ספק ברמת נקיות גבוהה וטובה, אך עדיין אי אפשר להגדיר את התוצרת הזו כתוצרת מהודרת, אלא כמוצר הכשר לאכילה וככזה שאין חובה על הצרכן לבדוק אותו לפני השימוש, מאחר שהנגיעות בו פחותה ואיננה נחשבת כמיעוט מצוי, אך עדיין היא אינה נקייה לגמרי.